עצם העיטוף של עץ דרש ממני לעצור ולהסתכל. למה הם עושים את זה?
עזבתי את העיר הגדולה כדי לגור בכפר, ובנוף סביב גבעת עדה יש גם נופים חקלאיים מסודרים וגם פיסות טבע פראי ועתיק.
מטע הנקטרינות הזה יושב ליד הכביש הצר המחבר אותנו לציוויליזציה.
אני חולפת על פניו באוטו, מתבוננת בשינויים החלים בו עם עונות השנה.
רוב הזמן החקלאים מגלגלים את הרשתות בצורה מסודרת בשולי החלקה, והיא משמשת כחצי גג שקוף, חממה פתוחה.
אבל כשהפרחים הוורודים העדינים מתחילים לצאת, הם עוטפים בזהירות את העצים, כדי להגן עליהם מברד, אבק ובהמשך - מהציפורים, שלא יאכלו את כל הפירות.
כל זה כל כך מעניין מבחינה ויזואלית.
פעולת עטיפת העצים ברשת חצי שקופה חושפת את צורתם ונפחם בחלל.
פתאום את מודעת לכמות האוויר שהם תופסים. זה מדגים יפה את האמרה של ציירי הפליינאר, שעצים הם 90% אוויר :)
מה שבאמת לקח לי כמה שנים להבין, זה שזה - מה שאני רואה כאן - אינו הצורה הטבעית של עצי נקטרינה. אף אחד מהעצים במטעים האלה אינו כפי שהם היו נראים אם רק היו נותנים להם לגדול פרא.
זהו טבע מעשה ידי אדם; הם בשירותנו ותחת השגחתנו.
ההינומה
רשת הפלסטיק הלבנה יוצרת אפקטים מעניינים.
היא הופכת את העץ לצורה מופשטת, מלאת תנועה ומסתורין.
מצד אחד, הרשת מכווצת את העץ, מכופפת את הענפים תחת המתח שלה, מציבה גבול לכמה הוא יכול לגדול.
מצד שני, העץ הוא זה שמעצב את הרשת, מכתיב את הקפלים ופורץ החוצה בכל מיני מקומות.
זה משחק מעניין בין פנים לחוץ, כי הרשת, מעצם טבעה, היא גם שקופה וגם מגבילה בו זמנית.
מקום פופולרי לצילום תמונות חתונה
הסמליות של הפרחים הוורודים העדינים מתחת לכיסוי הלבן השקוף למחצה לא מבוזבזת על הקהל.
בכל אביב - ממש עכשיו כשאני כותבת את הפוסט הזה - זוגות ביום חתונתם מגיעים לכאן כדי להצטלם ולהנציח את האיחוד שלהם בתוך המרחב הזה, המאוזן כל כך בעדינות בין טבע פראי למחויבות.
הציור הזה זמין לרכישה :)
אם אתם מעוניינים, אנא שלחו לי דוא"ל ישירות, או השתמשו בטופס יצירת קשר זה.
עבודה זו מוצגת כעת בתערוכה קבוצתית בבית שאגאל, חיפה, ביתה של אגודת הציירים והפסלים בישראל, מחוז חיפה והצפון.
התערוכה תוצג עד ה-18 במרץ 2023.
Comments